צילום : אימג' בנק / Getty Images
החורף בעיצומו וכך גם המחלות. האם השימוש התדיר באנטיביוטיקה מוריד את יכולתו של הגוף להילחם? וגם: טיפים לחיזוק מערכת החיסון
בכל שנה גובה מחלת השפעת מספר קורבנות, בדרך כלל מאוכלוסיות הקיצון, אך בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מדאיגה שבה גם החזקים שבינינו אינם מצליחים להתמודד עם המחלה. משהו ודאי השתבש אצלנו, אם גופו של נער בן 16, בריא וחזק, לא הצליח להתמודד עם השפעת. בגיל הזה, גופנו אמור להיות בשיא חוסנו, בשיא פריחתו - אז איך זה יכול להיות? האם באמת הווירוסים הופכים חזקים יותר או שמא משהו קורה לנו, בני האדם ואנו הופכים חלשים יותר?
חולים הרבה יותר - למה?
נתוני התחלואה בשנים האחרונות קשים: עלייה מאסיבית בתחלואה, אחד מתוך ארבעה אנשים חולים בסרטן, עד כי לעיתים נדמה כי הסרטן הוא הווירוס הקטלני הבא, מתפתחות מחלות שלא ידענו עליהן בעבר- מחלת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה- אפילו בקרב ילדים, עלייה של כ-25 אחוזים בהשמנת ילדים, תסמונת המעי הרגיז, החיידק הטורף ומעל לכל חוסר יכולת להתמודד עם וירוס כמו וירוס השפעת.
גופנו מתמוטט, המערכות מתבלבלות וקורסות, לא עומדות בעומס - במקום לתקוף את הווירוס, הגוף תוקף את עצמו ולא מסוגל להתגונן. מהלך זה, שבמחלות מסוימות זוכה לכינוי "מהלך אוטואימוני" למעשה קורה לנו יום יום ועומד בסתירה מוחלטת למהות של הגוף - איך ייתכן וירצה הגוף לתקוף את עצמו? הסיבה היחידה עליה, אני יכולה לחשוב היא תגובה לכך שלא נהגנו בו בתבונה, שלא שהינו לאזהרות ולסימנים, שטעינו לחשוב שבגלל שהוא כה חכם וחזק הוא יוכל להתמודד עם הכל. אז זהו, שלא.
כל כך הרבה דברים משפיעים על חוסנו של הגוף - הריון, לידה, תזונה, גנטיקה, סביבה. המון גורמים, אך חלק גדול מהם הוא התנהלות לא נכונה שלנו מול מחלה - כמו הורדת חום בטמפרטורות נמוכות יחסית וחשיפת יתר לתרופות כגון אנטיביוטיקה שלא לצורך.
השילוב של שני גורמים אלו למעשה, משדר לגוף את המסר כי הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה. זהו מסר של השתקה והשקטה - עדיף שלא יהיו סימפטומים ואז לכאורה, אנו בריאים. אך לדאבוננו הרע, המסר העובר לגופנו כי הוא לא מסוגל להתמודד לבד אכן עובר! עד כדי כך שאפילו הגוף עצמו מאמין בחוסר היכולת שלו לעבוד ובזמן אמת מאבד את אותם אינסטינקטים בריאים שהיו לו. שימוש באנטיביוטיקה
צילום : אימג' בנק / Getty Images אותו הדבר לגבי שימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה. רבות הפעמים בהם הרופא רושם אנטיביוטיקה כטיפול הבחירה. לא מעט פעמים שלא לצורך, אלא ככיסוי כנגד זיהום משני. יהיו מי שיראו במהלך כתגובה אחראית, יהיו מי שיראה בה דווקא גישה חסרת אחריות שכן חשיפה מוגברת לאנטיביוטיקה מעלה את הסיכון המאד ממשי לפיתוח עמידות.
כשם שהאדם מתפתח, כך גם הוירוסים, וכחלק מההתפתחות ומהמלחמה שלהם להישרדות (ממש כמו אצל בני האדם) הם מפתחים מוטציות. בזכות המוטציות הללו מסוגלים חיידקיים להתאים עצמם גם לסביבה עוינת. הסכנה בפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה, היא בכך שבעקבות שימוש לא מבוקר או שלא לצורך באנטיביוטיקה, אנו עלולים להגיע למצב שבו ביום בו באמת נזדקק לאנטיביוטיקה, היא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה, מה שיחייב שימוש באנטיביוטיקה חזקה הרבה יותר, במינון מוגבר ולאורך זמן, וזהו מצב שעלול לסכן חיים.
אז מה באמת קורה לנו? האם אלו הוירוסים שמתחזקים או אנו שנחלשים?
אני מניחה שהתשובה נעוצה בשילוב: מצד אחד לאור השינויים האקולוגיים, השימוש בתרופות ותהליך טבעי של התפתחות מוטציות, סביר להניח שהוירוסים יותר חזקים מבעבר. אך בד בבד, בטוחה אני כי אנו הולכים ונחלשים, מאבדים מהיכולת שלנו להתמודד, מאבדים את האמונה ביכולת של הגוף שלנו, מסירים מעצמנו אחריות ומעדיפים לתת לתרופות לעשות את העבודה. הבעיה היא שלרוב במלחמה הזו מול הנגיפים אנחנו מפסידים. אין ספק כי עלינו להתייצב ולעשות בחירות אחרות בחיינו. יש אפשרות לשנות את מאזן הכוחות בטבע. חוק טבע הוא כי החזק שורד, וכך, ברגע שאנו בני האדם נתחזק הרי שהוירוסים יחלשו. טיפים לחיזוק מערכת החיסון בקרב תינוקות וילדים
צילום : אימג' בנק / Getty Images 1. מתן פרוביטיקה. חשיפת הגוף לווירוסים מפרה את שלוות החיידקים במערכת העיכול. כאשר מאזן זה מופר, מערכת החיסון נחלשת ולכן, חשוב לספק תוספת של חיידקים ידידותיים לגוף כדבר שבשגרה בעונות רגישות יותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בזמן מחלה ובייחוד בעת שימוש באנטיביוטיקה. תוספת חיידקים אלו נקראת בשם כוללפרוביוטיקה וניתן להשיגה בכל בית טבע. את הפרוביוטיקה נותנים בצורת אבקה, אותה ניתן לערבב עם מעט חלב-אם, כתוספת מזון בבקבוק, מיץ או לפזר ישירות על האוכל לפעוטות בוגרים יותר. תוספת הפרוביוטיקה חיונית בזמן שלשולים וליחה (מינונים על גבי האריזות).
2. עם הירידה בטמפרטורות חשוב לנסות להתאים את השגרה לאנרגיה הכללית. את המקלחת כדאי להעביר משעות הערב לשעות היום, בהן השמש גבוהה וחם יותר ומכיוון שהטמפרטורות יורדות מעט רצוי שלא לחשוף את הגוף לשינויים חדים. כאשר התינוקות קטנטנים, רצוי מאד שלא לקלח אותם כל יום (לא חייבים לספר על כך לאף אחד...). ניתן להעביר מטלית על הגוף ועל אזור הטיטול. בימים קרים רצוי שלא להרטיב את הראש ולדאוג לייבש היטב את איזור העורף.
3. יש לנסות להימנע משימוש יומיומי בסבון, מפני שהשימוש התדיר מוריד את רמת החומציות וההגנה של הגוף. ניתן לקלח את הילד עם סבון טבעי, סבון מסלק סוכר (מעולה וגם מקציף) ואפשר אפילו לטפטף 1-6 טיפות שמן לבנדר על מעט גרגירי מלח גס ולזרוק לאמבטיה.
4. להרבות בטיולים בטבע ולהיחשף לשמש בשעות הבטוחות. החשיפה נכונה מועילה מאד למערכת החיסון. ניתן לשמור על הגוף על ידי לבישת בגדים ארוכים העשויים כותנה ונעימים במיוחד כשחם מאד.
5. לאפשר לילד ללכת יחף על משטחים שונים בבית, בחוץ, בארגז החול, על הדשא וכולי. דרך מגע כף הרגל על המשטחים השונים נעשה עיסוי פנימי עמוק מאד, החיוני לגוף ולנפש ובעל השפעה מאד מחזקת ומרגיעה.
6. להרבות במגע - עיסויים שגרתיים והמון חיבוקים חמים וחזקים, נשיקות וליטופים.
נתוני התחלואה בשנים האחרונות קשים: עלייה מאסיבית בתחלואה, אחד מתוך ארבעה אנשים חולים בסרטן, עד כי לעיתים נדמה כי הסרטן הוא הווירוס הקטלני הבא, מתפתחות מחלות שלא ידענו עליהן בעבר- מחלת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה- אפילו בקרב ילדים, עלייה של כ-25 אחוזים בהשמנת ילדים, תסמונת המעי הרגיז, החיידק הטורף ומעל לכל חוסר יכולת להתמודד עם וירוס כמו וירוס השפעת.
גופנו מתמוטט, המערכות מתבלבלות וקורסות, לא עומדות בעומס - במקום לתקוף את הווירוס, הגוף תוקף את עצמו ולא מסוגל להתגונן. מהלך זה, שבמחלות מסוימות זוכה לכינוי "מהלך אוטואימוני" למעשה קורה לנו יום יום ועומד בסתירה מוחלטת למהות של הגוף - איך ייתכן וירצה הגוף לתקוף את עצמו? הסיבה היחידה עליה, אני יכולה לחשוב היא תגובה לכך שלא נהגנו בו בתבונה, שלא שהינו לאזהרות ולסימנים, שטעינו לחשוב שבגלל שהוא כה חכם וחזק הוא יוכל להתמודד עם הכל. אז זהו, שלא.
כל כך הרבה דברים משפיעים על חוסנו של הגוף - הריון, לידה, תזונה, גנטיקה, סביבה. המון גורמים, אך חלק גדול מהם הוא התנהלות לא נכונה שלנו מול מחלה - כמו הורדת חום בטמפרטורות נמוכות יחסית וחשיפת יתר לתרופות כגון אנטיביוטיקה שלא לצורך.
השילוב של שני גורמים אלו למעשה, משדר לגוף את המסר כי הוא אינו מסוגל לעשות את העבודה. זהו מסר של השתקה והשקטה - עדיף שלא יהיו סימפטומים ואז לכאורה, אנו בריאים. אך לדאבוננו הרע, המסר העובר לגופנו כי הוא לא מסוגל להתמודד לבד אכן עובר! עד כדי כך שאפילו הגוף עצמו מאמין בחוסר היכולת שלו לעבוד ובזמן אמת מאבד את אותם אינסטינקטים בריאים שהיו לו.
שימוש באנטיביוטיקה
צילום : אימג' בנק / Getty Images
אותו הדבר לגבי שימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה. רבות הפעמים בהם הרופא רושם אנטיביוטיקה כטיפול הבחירה. לא מעט פעמים שלא לצורך, אלא ככיסוי כנגד זיהום משני. יהיו מי שיראו במהלך כתגובה אחראית, יהיו מי שיראה בה דווקא גישה חסרת אחריות שכן חשיפה מוגברת לאנטיביוטיקה מעלה את הסיכון המאד ממשי לפיתוח עמידות.
כשם שהאדם מתפתח, כך גם הוירוסים, וכחלק מההתפתחות ומהמלחמה שלהם להישרדות (ממש כמו אצל בני האדם) הם מפתחים מוטציות. בזכות המוטציות הללו מסוגלים חיידקיים להתאים עצמם גם לסביבה עוינת. הסכנה בפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה, היא בכך שבעקבות שימוש לא מבוקר או שלא לצורך באנטיביוטיקה, אנו עלולים להגיע למצב שבו ביום בו באמת נזדקק לאנטיביוטיקה, היא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה, מה שיחייב שימוש באנטיביוטיקה חזקה הרבה יותר, במינון מוגבר ולאורך זמן, וזהו מצב שעלול לסכן חיים.
אז מה באמת קורה לנו? האם אלו הוירוסים שמתחזקים או אנו שנחלשים?
אני מניחה שהתשובה נעוצה בשילוב: מצד אחד לאור השינויים האקולוגיים, השימוש בתרופות ותהליך טבעי של התפתחות מוטציות, סביר להניח שהוירוסים יותר חזקים מבעבר. אך בד בבד, בטוחה אני כי אנו הולכים ונחלשים, מאבדים מהיכולת שלנו להתמודד, מאבדים את האמונה ביכולת של הגוף שלנו, מסירים מעצמנו אחריות ומעדיפים לתת לתרופות לעשות את העבודה. הבעיה היא שלרוב במלחמה הזו מול הנגיפים אנחנו מפסידים. אין ספק כי עלינו להתייצב ולעשות בחירות אחרות בחיינו. יש אפשרות לשנות את מאזן הכוחות בטבע. חוק טבע הוא כי החזק שורד, וכך, ברגע שאנו בני האדם נתחזק הרי שהוירוסים יחלשו.
טיפים לחיזוק מערכת החיסון בקרב תינוקות וילדים
צילום : אימג' בנק / Getty Images
1. מתן פרוביטיקה. חשיפת הגוף לווירוסים מפרה את שלוות החיידקים במערכת העיכול. כאשר מאזן זה מופר, מערכת החיסון נחלשת ולכן, חשוב לספק תוספת של חיידקים ידידותיים לגוף כדבר שבשגרה בעונות רגישות יותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בזמן מחלה ובייחוד בעת שימוש באנטיביוטיקה. תוספת חיידקים אלו נקראת בשם כוללפרוביוטיקה וניתן להשיגה בכל בית טבע. את הפרוביוטיקה נותנים בצורת אבקה, אותה ניתן לערבב עם מעט חלב-אם, כתוספת מזון בבקבוק, מיץ או לפזר ישירות על האוכל לפעוטות בוגרים יותר. תוספת הפרוביוטיקה חיונית בזמן שלשולים וליחה (מינונים על גבי האריזות).
2. עם הירידה בטמפרטורות חשוב לנסות להתאים את השגרה לאנרגיה הכללית. את המקלחת כדאי להעביר משעות הערב לשעות היום, בהן השמש גבוהה וחם יותר ומכיוון שהטמפרטורות יורדות מעט רצוי שלא לחשוף את הגוף לשינויים חדים. כאשר התינוקות קטנטנים, רצוי מאד שלא לקלח אותם כל יום (לא חייבים לספר על כך לאף אחד...). ניתן להעביר מטלית על הגוף ועל אזור הטיטול. בימים קרים רצוי שלא להרטיב את הראש ולדאוג לייבש היטב את איזור העורף.
3. יש לנסות להימנע משימוש יומיומי בסבון, מפני שהשימוש התדיר מוריד את רמת החומציות וההגנה של הגוף. ניתן לקלח את הילד עם סבון טבעי, סבון מסלק סוכר (מעולה וגם מקציף) ואפשר אפילו לטפטף 1-6 טיפות שמן לבנדר על מעט גרגירי מלח גס ולזרוק לאמבטיה.
4. להרבות בטיולים בטבע ולהיחשף לשמש בשעות הבטוחות. החשיפה נכונה מועילה מאד למערכת החיסון. ניתן לשמור על הגוף על ידי לבישת בגדים ארוכים העשויים כותנה ונעימים במיוחד כשחם מאד.
5. לאפשר לילד ללכת יחף על משטחים שונים בבית, בחוץ, בארגז החול, על הדשא וכולי. דרך מגע כף הרגל על המשטחים השונים נעשה עיסוי פנימי עמוק מאד, החיוני לגוף ולנפש ובעל השפעה מאד מחזקת ומרגיעה.
6. להרבות במגע - עיסויים שגרתיים והמון חיבוקים חמים וחזקים, נשיקות וליטופים.
